<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קכ"ב</h1>
<h2>דף כג:</h2>
דין כל נדרי, למה נתקן ביום הכיפורים, למילתא בעלמא, שיהא אדם נזכר לאומרו בינו לבין עצמו. בנדרים, הרוצה שלא יתקיימו נדריו של כל השנה יאמר כל נדרים שאני עתיד לידור בכל השנה יהיו בטלים. ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר דעקריה לתנאיה. ואי לא לא. ויש לשון אחר ובלבד שלא יהא זכור. דיום הכיפורים נקרא ראש השנה [כדכתיב (יחזקאל מ') בראש השנה] בעשור לחודש. איזהו בעשור לחודש הוי אומר זה יום הכיפורים. ולפי שהוא יום תענית ועיני כל תלויים שם נתקן לומר דאיחרטנא בהון, פירוש להבא. כדאמרינן בברכות [ט' ע"ב] יהיו לרצון אמרי, משמע דאמרי, ומשמע דאמינא. [ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר], פירוש שנזכר התנאי של ראש [השנה] ונתחרט. ויהא מותר. ונסלח לכל עדת [בני] ישראל להכי תיקנוהו, לפי שאמר בנזיר פרק מי שהיה נזיר [כ"ג ע"א], הרי שנדרה בנזיר והפר לה בעלה ולא ידעה והיתה שותה יין ועל זה נאמר [במדבר ל'] וי"י יסלח לה. אף זה כן שידור ולא זכור התנאי של ראש השנה לא הוי בטל נדרו וצריך כפרה אם יעבור. ומה שנהגו לומר שלש פעמים, שכן רוב דברי חכמים משולשין, [כגון] מגל זה ג"פ, קופה זו ג"פ, במנחות [מ"ה ע"א]. וכן חלוץ הנעל ג"פ [יבמות ק"ו ע"ב]. וכן מותר לך ג"פ. ואני שמעתי שיש מקום שאין אומרים אותו אלא פעם אחת. וכן נראה לי. ומה שכתוב במחזורים ישנים "חוץ מתקנת הקהל", משום (דלאו) דמדמין שהוא היתר נדרים שעברו, ודברי הבאי הם הפורחים באויר. וכן כתוב במחזורים ישנים "מיום הכיפורים שעבר". וטועים, חדא דמשמע נדרים שידור מכאן ולהבא. ועוד דבנדר שעבר לא מהני רק התרת חכם בחרטה. ועוד דנדרי יחיד (לא) [לבדם] מישתרי בהכי. אבל נדרי רבים ושבועות וגזירות ושבועת אלמנה בכלל שאינן תלויין בדעתו בלבד אלא בדעת המקום ובדעת [הדיינים] מסתמא זכורים כולם או מקצתם, ולא מישתרו. ועוד דלא נתקן אלא משום נדרי יחיד, אבל של ציבור לא קיל. ומיהו התם אמרינן דלא דרשינן ליה בפירקא. ושמא דלמילתא בעלמא אתקן [כדי] שיהא כל אחד זכור לאומרו ביחיד לעצמו.
